כיצד הופכת שכבת החיידקים (הביופילם) למחלת חניכיים:

הביופילם הוא קרום דק, רירי של חיידקים הנדבק לרקמות השונות בפה; ללשון, לחניכיים ולשיניים. לכולנו יש ביופילם – גם למי שמצחצח, שוטף ומנקה את שיניו במרץ – משום שהקרום הדביק נאחז כמעט בכל משטח רטוב (זה קורה גם בטבע: חשבו על סלעים חלקלקים או על המשטחים החלקלקים בסירה).

צחצוח, ניקוי בחוט דנטלי ושטיפת הפה באופן קבוע וסדיר, יאפשרו לכם לצמצם במידה ניכרת את שכבת הביופילם. אולם כשהרגלי הצחצוח, השטיפה והניקוי לוקים בחסר, יכול הביופילם להצטבר ולהתפתח לפלאק דנטלי הגלוי גם לעין בלתי מזוינת (נראה בדרך-כלל כמעין מעטה לבנבן\צהוב חיוור על השיניים).

שכבת הביופילם העבה עלולה לגרום לגירוי של החניכיים לעורר בגוף תגובה דלקתית ולהפוך חניכיים בריאים, ורודים ומוצקים, לאדמומיים ונפוחים. ללא טיפול, עלול הג'ינג'יביטיס, המצב המוקדם (והלגמרי הפיך בטיפול הולם) של מחלת חניכיים, להפוך למחלת חניכיים רצינית הקרויה פריודונטיטיס, וזו עלולה לגרום לזיהום ופגיעה בלתי הפיכה בעצם.